One quick halakha before my ride to the airport gets here. This one comes from Shulhan Aruch O.C. 461:5:
אם אפו חמץ עם מצה, לא נאסרה אא”כ נגעה בחמץ ונוטל ממקום שנגעה כדי נטילת מקום, והשאר מותר
Rough translation: Matzah baked with hametz is only problematic (i.e. considered hametz itself and thus prohibited on Pesach) if they touched, in which case, cut off from the matzah at the point of contact and the rest is fine. Lest you think this is some Sephardi leniency, here’s the Ramo:
הגה: מצה שנתכפלה בתנור ודבוקה עד שאין שולט שם האש, אוסרים אותה תוך הפסח אבל שאר מצות שבתנור מותרים; וקודם פסח אין לאסור רק מקום דבוקה
And just to be sure, the Mishnah Berurah:
חמץ עם מצה – בתנור אחד אפילו בתנור קטן וסתום דמחמירין לעיל בסימן תמ”ז סוף ס”א בכאן שרי דריח פת היתר בפת איסור אין נחשב לכלום והסכימו האחרונים להתיר בזה אפילו היו נילושים בשמן או שומן ומ”מ אותו מקום שעמד החמץ בתנור צריך היסק כדי להכשירו אבל שארי מקומות בתנור א”צ הכשר דאין מוליך ומתפשט בליעתו בכולו בכחוש בלי רוטב:
If you’d like to make sense of all this, I recommend looking over the entire siman as well as the Bet Yosef or you could hock your local Rabbi.
Hag Kasher V’Sameach!
Here’s the complete text of the halakhah for full reference:
שו”ע אורח חיים תסא סעיף האם אפו חמץ עם מצה, לא נאסרה אא”כ נגעה בחמץ ונוטל ממקום שנגעה כדי נטילת מקום, והשאר מותר.הגה: מצה שנתכפלה בתנור ודבוקה עד שאין שולט שם האש, אוסרים אותה תוך הפסח אבל שאר מצות שבתנור מותרים; וקודם פסח אין לאסור רק מקום דבוקה (תה”ד סי’ קנ”ז /קכ”ז/ ופסקיו סימן קמ”ה). מצה נפוחה באמציעתה, אסורה. אבל אם עלה עליה קרום כדרך שעולה על הפת בשעת אפייה, מותרת (מהרי”ל). אם שני מצות שוכבות זו על זו בתנור קודם אפייתן, אסורים דהוי כמצה כפולה (מהרי”ו). וכן יש ליזהר שלא יגעו זה בזה בתנור בעודן לחין, כי אין האור שולט במקום נגיעתן ובאין לידי חימוץ (ב”י בשם אורחת חיים).משנה ברורה סימן תסא(כא) אם אפו וכו’ – אפילו תוך הפסח:(כב) חמץ עם מצה – בתנור אחד אפילו בתנור קטן וסתום דמחמירין לעיל בסימן תמ”ז סוף ס”א בכאן שרי דריח פת היתר בפת איסור אין נחשב לכלום והסכימו האחרונים להתיר בזה אפילו היו נילושים בשמן או שומן ומ”מ אותו מקום שעמד החמץ בתנור צריך היסק כדי להכשירו אבל שארי מקומות בתנור א”צ הכשר דאין מוליך ומתפשט בליעתו בכולו בכחוש בלי רוטב:(כג) נגעה בחמץ – היינו בתנור כשהם חמין:(כד) כדי נטילת מקום – היינו כעובי רוחב אצבע אגודל בינוני ויש מאחרונים שמחמירין בנעשה תוך הפסח לאסור כולו ולפי מש”כ הגר”א בסקי”ז יש להקל גם בזה:(כה) ודבוקה – אבל באינה דבוקה ממש אין לאסור. ומ”מ אם לא קרמו פניה דלמטה במקום הכפל ואפילו יש לו ספק בזה אסור:(כו) עד שאין שולט שם האש – ר”ל דכיון שנדבק ואין האש יכול לשלוט שם בכח לאפות מיד חיישינן שאדהכי והכי נתחמצה:(כז) אוסרין אותה – כולה דכיון שהחמץ מחובר במצה בחתיכה אחת חוששין שמא נתפשט טעם החמץ בכל המצה ואף על פי שיש במצה ששים נגדו אין מתבטל בתוכה שחמץ בפסח במשהו:(כח) תוך הפסח – ר”ל אם האפיה היה תוך הפסח דאז דינו במשהו [הגר”א]:(כט) אבל שאר מצות שבתנור וכו’ – אפילו אם נוגעים ונושכים בזו דאין איסור כחוש יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ורק צריך ליזהר שיניח מעט מן ההיתר עם האיסור במקום הנגיעה כדי נטילה:(ל) מותרים – אפילו אם נגעו בה במקום הכפל ואם היתה אחת מהן משוחה שומן אפילו ההיתר שמן אם נגע במקום הכפל כולו אסור דאזיל ההיתר ומפטם לאיסור והוי כאלו הוא ג”כ שמן ומתפשט האיסור בכולו אבל שלא במקום הכפל סגי לה בכדי נטילה ואם היתה המצה הכפולה שמן אוסרת לחברתה הנוגע בה בכולה:(לא) וקודם פסח – היינו אפילו בנמצא תוך הפסח כיון שנאפית קודם פסח:(לב) רק מקום דבוקה – וסביבו כדי נטילה והשאר מותר אף דלית בהו ששים נגד מקום הכפל. אם נמצא בביתו מצה כפולה ונפוחה לאחר הפסח אין להחמיר. וטוב להוציא מצה כפולה או נפוחה במרדה אחרת אם יש באפשרו:(לג) נפוחה – יש בזה שני פירושים א) שנחלקה עובי המצה באמצע וחלק העליון עלה למעלה ב) שלא נחלקה כלל אלא שתפח גוף המצה באמצעיתה ועלה כמו בלחם חמץ שמתחמץ ומתנשא למעלה באמצעיתה והסכימו האחרונים בשניהם להחמיר:(לד) אסורה – כל המצה אף במקום שלא נפחה ואפילו אם הנפיחה היתה רק באחת מן הקצוות כיון שנעשה חלל בעוביה תלינן שנתחמצה כולה ואפילו יש ס’ במצה נגד מקום הזה לא מהני ואין חילוק בין קודם פסח או בפסח ועיין באחרונים שהסכימו שאין לאסור אא”כ החלל הוא גדול כ”כ כמו אגוז לוז (שקורין האזיל נוס) או כמו אצבע גודל בינוני ודוקא כשעלה החלק העליון מן המצה בגובה למעלה אבל אם לא עלה למעלה אלא שבתוך עובי המצה יש נקב חלול כשיעור שנתבאר אוסרים מקום הנקב לבד שאותו מקום דומה למצה כפולה שאין חום האש שולט שם והשאר מותר אפילו תוך הפסח ואין אוסרין אפילו במקום הנקב אלא כשיש בתוכו אבעבועות (שקורין בלעזליך) שהוא סימן לחימוץ אבל אם הוא חלק מותר ואם יש במצה שני נקבים נקב בתוך נקב חוששין לאסור כולה. וכ”ז אם הנפיחה נעשה בתנור בפעם ראשון אבל אם לאחר שנאפה טחו אותה בשומן והחזירוה לתנור ונתפחה שרי לכו”ע:(לה) קרום – היינו קרום דק מלמעלה ולא באמצע עובי המצה יש מאחרונים שכתבו דבמצות דקות שלנו אין לחוש להאבעבועות והחללים הנכרים מבחוץ ומבפנים כדרך רובא דרובא הנעשים מחמת האור שאפילו אינם קרומים דקים רק קצת בעובי אין לחוש ונפוח באמצעיתא היינו שנפרד חצי העובי העליון מהתחתון דזהו שכיח רק במצות העבות קצת. ודע דאפילו באופן שהיא נפוחה לכו”ע דעת הח”י שאין לאסור תערובתה כ”א אותה מצה עצמה שנתפחה וה”ה לענין כפולה ובא”ר מחמיר לאסור התערובות בנפוחה אך בהנאה יש להקל עי”ש ונראה דעכ”פ בששים יש להקל ובפרט ברקיקין דקין כמו מצות שלנו אפי’ מי שירצה להחמיר עכ”פ אין להחמיר בתערובות כדעת הח”י:(לו) אם שני מצות שוכבות – היינו אפילו רק מקצת מצה זו היה מונח בתנור על מקצת מצה זו והטעם לפי שמקום הדבוק אין האש שולט שם וע”כ דינו כמצה שנתכפלה במקצת ונאסרה כל מצה עליונה ומצה שתחתונה ואם היה זה קודם פסח מסיר מקום הדבוק עם רוחב גודל ממצה זו וכן כה”ג ממצה שתחתיה:(לז) קודם אפייתן – ר”ל והניח שם עד שנאפו כך אבל אם האופה הפרידן תיכף נראה להתיר [א”ר]:(לח) שלא יגעו זה בזה – ובדיעבד אם נגעו ונשכו זה בזה כיון ששניהם נוגעין למטה בחום התנור חום האש שולט למטה שפיר ונאפה כדינו ומותר: