One Day More

As some of you may know I’m going to be in Israel for Pesach. It’s my first vacation in just about ever, since for several years I have either had the time or money to travel, but not both. So I figure since I might not have the time or access to post over Pesach, I can address something for which I have recently been getting a lot of flack.

Despite my staying in Israel for roughly two weeks, I will be keeping one day of Yom Tov this Pesach.

The question of keeping one or two days in Israel (or outside for Israelis coming back) is a controversial issue which is discussed at length elsewhere and I’m not about to repeat everything. In terms of my practice however, many people are aware that the Haham Tzvi (1660-1718) ruled emphatically to observe one day in Israel regardless of for how long one is/was planning on staying. Since few people have actually *read* this teshuva – no. 167, I’m posting it here:

שו”ת חכם צבי סימן קסז

שאלת בני ח”ל העולם /העולים/ לא”י דרך ארעי האיך יתנהג בשלש רגלים אם כבני ארץ ישראל או כבני ח”ל:

תשובה נלע”ד דצריכים הם להתנהג בעניני המועדים כא’ מבני א”י התושבים ואין זה בכלל חומרי מקום שיצא משם לא מבעיא בתפלות וברכות וקריאת ס”ת שאינן חומרות בעצם שהרי אם בא להחמיר לברך ולהתפלל תפלת המועדים בזמן שאינו מועד עבירה היא בידו אלא אפי’ במלאכה מותרים הם שאילו היו כל אנשי המקום שיצאו משם כאן בקביעותא פשיטא שאסורים היו לעשות יותר מיום אחד משום בל תוסיף שהרי הישן בשמיני בסוכה לוקה וכן בפסח ושבועות העושה יום א’ מועד יותר מהמצוה עובר על ב”ת ולא אמרו נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם אלא בחומרא שרשאין בני המקום שיצא זה משם לנהוג חומרתם במקום הנוהגין קולא אף אם יקבעו דירתם במקום הלז אבל בדבר שאילו באו בני מקום החומרא למקום הקולא וקבעו דירתם בו היו אסורין לנהוג חומרתם בזה לא אמרו ואף דשלחי מתם הזהרו במנהג אבותיכם דילמא גזרו שמדא ואתי לאקלקולי הך קלקלה גופה לא שייכא אלא כשהם במקומם בח”ל אבל בהיותם בא”י לא שייכא וכיון שבא”י איסור הוא להוסיף יום א’ על המצוה ואין ביד אנשי א”י להוסיף יום א’ יותר מהכתוב בתורה ולהחמיר אף הבאים מח”ל אסורים הם לנהוג שני י”ט של גליות כל זמן שהם בא”י אפי’ דרך ארעי כיון שהמקום גורם ואין זה בכלל חומרי מקום שיצא משם והנלע”ד כתבתי /מהגהות ב”ד/ +ע’ שאילת יעב”ץ (ח”א סי’ קס”ח) ומשנת חכמים על הר”מ (סוף ה’ ע”ז ד’ קנ”ד ע”א) שהעיר על הח”צ מסוכה (מ”ד) וע’ שו”מ תליתאה (ח”ג סי’ כ”ח)+ +/רי”ש נתנזון/ לענין בני ח”ל העולם /העולים/ לא”י אף שהדברים ראוין למי שאמרם מ”מ הדבר מבואר בשו”ת אבקת רוכל להב”י סימן כ”ו להיפך ועיין באו”ח סימן תצ”ו במג”א ופר”ח משמע דלא כוותיה ובתשובה הארכתי וכעת חדשות אני מגיד ממ”ש רש”י בפסחים מ”ז ד”ה שני ימים דבזמן למה”פ לא היו שני ימים טובים של גליות והדבר תמיה דאף אם היה אז שני יו”ט ש”ג אבל בא”י במקדש ודאי לא היו ועיין צל”ח שהניח בתימה אמנם לפע”ד נראה לפמ”ש התוס’ דף י”ד שם דבירושלים שמקובצות מכמה עיירות חייבין לנהוג איסור ולכן /וכן/ מבואר בפר”ח או”ח סי’ תצ”ו בהדיא וא”כ אם היה אז שני יו”ט של גליות אף בירושלים היו חייבין לנהוג איסור כיון שיש שם מקובץ מח”ל שנוהגין יו”ט שני וזה ברור ולפ”ז לשיטת א”ז הח”ץ ז”ל לא שייך לנהוג יו”ט שני בא”י כלל וע”כ דלא כח”ץ ודוק היטב כי היא ראיה נפלאה.+ צבי אשכנזי ס”ט:

The short version is that if one is “strict” in keeping a second day of Yom Tov in Israel, one actually violates several other laws including bal tosif (Devarim 13:1) for adding an extra day of rituals as well as praying the wrong service.

Most of the teshuvot on this issue are based on a questionable application of M. Pesahim 4:1. According to this Mishnah, different places may have their own custom regarding doing work on Erev Pesach. If someone travels to a place which practices a different custom than the town of his origin, he fulfills the stringencies of both places to avoid unnecessary disputes. In the case of Yom Tov Sheni, the discussion often turns to how long a person is planning on staying in that location. If it would be long enough such that it would be considered his place of residence he would simply follow what everyone else does there. If it is merely a visit, then the stringencies of both places would apply.

However, the problem regarding Yom Tov Sheni is that keeping one day of Yom Tov in Israel is not an issue of custom (minhag) but of law (halakha). Meaning, we are not dealing with an optional communal practice which can be changed or shifted, but that there are different law for being in Israel. The halakha is that Yom Tov is one day, and while the Rabbis may have added an extra day for those living outside of Israel, they did not change the legal status of Yom Tov’s length in Israel itself. Or to phrase the Haham Tzvi in brisker terminology, Yom Tov in Israel is dependent on the heftza of the location and not the individual gavra’s travel plans.

I should note that there may be more room for discussion regarding an Israeli’s obligations of keeping a second day of Yom Tov outside of Eretz Yisrael, since Yom Tov Sheni could be considered an obligatory custom (B. Beitza 4b). Indeed, the Shulhan Aruch (O.C. 496:3) applies the principles of M. Pesahim 4:1, but only regarding Israeli’s spending Yom Tov outside of Israel.

Thus, while I am aware that there are many differing opinions on the matter, most are based on the erroneous equating of Law with Custom. The halakha is that Yom Tov is one day in Israel and that is what I shall be observing.


  1. Shaya
  2. Gavi Kaufman
Send this to a friend