Ep 177 What’s the Point of the Midrash – Vayeitzei 2016

This week I talk to Dr. Miryam Brand about what’s in a name. Check out Dr. Brand’s work at her site UnderstandingSin.com and her own podcast Understanding Sin on iTunes.

Midrash Genesis Rabbah  68:9

9. AND HE LIGHTED (WAYYIFGA’) UPON THE PLACE (XXVIII, 11). R. Huna said in R. Ammi’s name: Why do we give a changed name to the Holy One, blessed be He, and call him ‘the Place’?6 Because He is the Place of the world.1 R. Jose b. Halafta said: We do not know whether God is the place of His world or whether His world is His place, but from the verse, Behold, there is a place with Me (Ex. XXXIII, 21), it follows that the Lord is the place of His world, but His world is not His place. R. Isaac said: It is written, The eternal God is a dwelling place (Deut. XXXIII, 27): now we do not know whether the Holy One, blessed be He, is the dwelling-place of His world or whether His world is His dwelling-place.2 But from the text, Lord, Thou hast been our dwelling-place (Ps. XC, 1), it follows that the Lord is the dwelling-place of His world but His world is not His dwelling-place. R. Abba b. Judan said: He is like a warrior riding a horse, his robes flowing over on both sides; the horse is subsidiary to the rider, but the rider is not subsidiary to the horse. Thus it says, That Thou dost ride upon Thy horses, upon Thy chariots of victory (Hab. III, 8).

 

בראשית רבה (וילנא) פרשת ויצא פרשה סח

ט ויפגע במקום, ר”ה בשם ר’ אמי אמר מפני מה מכנין שמו של הקדוש ברוך הוא וקוראין אותו מקום שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו, מן מה דכתיב (שמות לג) הנה מקום אתי, הוי הקדוש ברוך הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו, א”ר יצחק כתיב (דברים לג) מעונה אלהי קדם אין אנו יודעים אם הקדוש ברוך הוא מעונו של עולמו ואם עולמו מעונו מן מה דכתיב (תהלים צ) ה’ מעון אתה, הוי הקדוש ברוך הוא מעונו של עולמו ואין עולמו מעונו, א”ר אבא בר יודן לגבור שהוא רוכב על הסוס וכליו משופעים אילך ואילך הסוס טפילה לרוכב ואין הרוכב טפילה לסוס שנאמר (חבקוק ג) כי תרכב על סוסך

Gen Rabba 71:3

AND LEAH CONCEIVED, AND BORE A SON, etc. (XXIX, 32). R. Jose b. Hanina said: Names [of people] fall into four categories: (i) Some have fair names while their deeds are foul; (ii) others have ugly names while their deeds are fair; (iii) some have ugly names and their deeds are foul; and (iv) others have fair names and their deeds are fair. (i) Some have fair names while their deeds are foul: e.g. Esau, whose name denotes, he does  (‘oseh) [the will of God], yet actually he did not; Ishmael, whose name implies, he obeys [God-shomea’ el], yet he did not obey. (ii) Others have ugly names while their deeds were fair, viz. the children of the Exile, The children of Bakbuk, the children of Hakupha, the children of Harhur (Ezra, II, 51),2 yet they were privileged to go up and rebuild the Temple. (iii) Some had ugly names and their deeds were foul, viz. the Spies: Sethur, intimating a man of destruction  (sethurin); Gaddi, indicating wormwood  (gaddin) and death.3 Others had fair names and their deeds were fair, viz. the tribal ancestors: Reuben denoted: See  (r’eu), a son  (ben) outstanding among all sons; Simeon: He hearkens  (shomea’) to the voice of his Father in heaven. R. Jose b. Hanina said: The names of the tribes are not meant to stir up [the recollection of their shortcomings] but to cover them up.

 

בראשית רבה (וילנא) פרשת ויצא פרשה עא

ג [כט, לב] ותהר לאה ותלד בן, א”ר יוסי בר חנינא ארבע מדות נאמרו בשמות, יש ששמותם נאים ומעשיהם נאים, יש ששמותם כעורים ומעשיהם כעורים, יש ששמותיהן כעורים ומעשיהם נאים, ויש ששמותן נאים ומעשיהם כעורים, שמותיהן נאים ומעשיהם כעורים עשו שמו עשו ואינו עושה, ישמעאל שמו שומע ואינו שומע, שמותן כעורים ומעשיהם נאים, אלו בני הגולה (עזרא ב) בני בקבוק בני חקופא בני חרחור וזכו ועלו ובנו בית המקדש, שמותיהן כעורים ומעשיהן כעורים, אלו המרגלים סתור בן סתורים גדי גרדים ומרדין, א”ר יוסי בר חנינא שמותיהן נאים ומעשיהן נאים אלו השבטים ראובן ראו בן בין הבנים, שמעון שומע בקול אביו שבשמים, א”ר יוסי בר חנינא אין שמותם של שבטים עכור להם אלא חפות להם.

 

Posted in What's the Point of the Midrash.

Ep 176 What’s the Point of the Midrash – Toledot 2016

In this episode I talk with Eitan Press about the Voice of Jacob and the Hands of Esav

בראשית רבה פרשת תולדות פרשה סה סימן כ

כ [כז, כב] ויגש יעקב אל יצחק וגו’ הקול קול יעקב, הא קול דקל חכים וידיה דמשלחין מיתין,

 

ד”א הקול קול יעקב אין יעקב שולט אלא בקולו הקול קול יעקב והידים ידי עשו אין עשו שולט אלא בידים,

 

ד”א הקול קול יעקב, א”ר פנחס קולו של יעקב מכניס והידים ידי עשו מרמיז ליה והוא אתי,

 

ד”א הקול קול יעקב, א”ר ברכיה בשעה שיעקב מרכין בקולו ידי עשו שולטות, דכתיב (שמות טז) וילונו כל העדה ויבא עמלק, ובשעה שהוא מצפצף בקולו אין הידים ידי עשו אין ידי עשו שולטות,

א”ר אבא בר כהנא לא עמדו פילוסופין בעולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי, נתכנסו כל עובדי כוכבים אצלו אמרו לו תאמר שאנו יכולים ליזדווג לאומה זו, אמר לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהן ואם מצאתם שם תינוקות מצפצפין בקולן אין אתם יכולים להזדווג להם שכך הבטיחן אביהן ואמר להם הקול קול יעקב בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו, ואם לאו הידים ידי עשו

 

Midrash Rabbah – Genesis 65:20

20. AND JACOB WENT NEAR UNTO ISAAC HIS FATHER; AND HE FELT HIM, AND SAID: THE VOICE IS THE VOICE OF JACOB (XXVII, 22): hark, tis the voice of a wise man, while the hands are of those that strip the dead!

Another interpretation of THE VOlCE IS THE VOICE OF JACOB: Jacob wields power only by his voice; BUT THE HANDS ARE THE HANDS OF ESAU: Esau wields dominion only by his hands.

R. Phinehas gave another interpretation of THE VOICE IS THE VOICE OF JACOB: when the voice of Jacob withdraws within itself, then THE HANDS ARE THE HANDS OF ESAU: One beckons to him, and he comes [to attack Israel].

R. Berekiah gave another interpretation of THE VOICE IS THE VOICE OF JACOB: when Jacob speaks wrathfully with his voice, the hands of Esau have dominion; when his voice rings out clearly, the hands of Esau have no dominion.

R. Abba b. Kallana said: Never arose such great philosophers in the world as Balaam the son of Beor and Abnomos of Gadara All the heathens assembled before Abnomos and asked him: ‘ Think you that we can subjugate this people? ‘ ‘ Go round to their synagogues and schools,’ he replied, ‘ and if you find there children with voices uplifted you cannot subjugate them; if not, you can, for thus did their ancestor assure them, saying: THE VOICE IS THE VOICE OF JACOB: when the voice of Jacob rings out in the synagogues, Esau has no hands.’2

 

 

Posted in What's the Point of the Midrash.

Ep 175 What’s the Point of the Midrash? Chayyei Sarah 2016

This week Eryn London joins in all the way from Australia to talk about aging and expectations.
 

בראשית כד, א
וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיקֹוָק בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל:
Genesis 24:1
Abraham was now very old, and the Lord had blessed him in every way.
בראשית רבה פרשת חיי שרה פרשה נט

א [כד, א] ואברהם זקן בא בימים, כתיב (שם /משלי/ טז) עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא, ר”מ אזל לממלא ראה אותן כולן שחורי ראש אמר להם תאמר ממשפחת בית עלי אתם, דכתיב (שמואל א ב) וכל מרבית ביתך ימותו אנשים, אמרו ליה רבי התפלל עלינו אמר להם לכו וטפלו, בצדקה, ואתם זוכים לזקנה, מה טעמיה עטרת תפארת שיבה והיכן היא מצויה בדרך צדקה תמצא, ממי אתה למד מאברהם שכתוב בו ושמרו דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט, זכה לזקנה ואברהם זקן בא בימים.

בראשית רבה (וילנא) פרשת חיי שרה פרשה נט סימן ג

ג ר’ יצחק פתח (תהלים עא) וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני א”ר אחא לא היא זקנה ולא היא שיבה, אלא שאם נתת לי זקנה תן לי שיבה עמה ממי אתה למד מאברהם, ע”י שכתוב בו ושמרו דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט, זכה לזקנה ואברהם זקן.

Gen Rabba 59:1,3

1. AND ABRAHAM WAS OLD, WELL ADVANCED IN AGE, etc. (XXIV, 1). It is written, The hoary head is a crown of glory, it is found in the way of righteousness (Prov.XVI, 31). R. Meir once went to Mamla. Seeing that the people there were all black-haired. He asked them: ‘From what family are ye: perhaps from Eli, of whom it is written, And all the increase of thy house shall die young men (I Sam. II, 33)? ‘Master, pray for us, they beseeched him. Go and engage in righteousness, and you will attain to old age, he told them. What is the proof? The hoary head is a crown of glory, it is found in the way of righteousness. From whom do you learn it? From Abraham; because it is written of him, To do righteousness (Gen. XVIII, 19), he attained old age: AND ABRAHAM WAS OLD.

3. R. Aha commenced his discourse thus: And even unto old age and hoary hairs, O God, forsake me not (Ps. LXXI, 18). Said R. Aha: Are not old age and hoary hairs identical? But the meaning is: If Thou hast granted me old age, grant me hoary hairs. From whom do you learn this? From Abraham. Because it is written of him, ‘ That they may keep the way of the Lord, etc., he attained old age: AND ABRAHAM WAS OLD.

 

בראשית רבה פרשת חיי שרה פרשה נט סימן ד

ד רבי שמואל בר רב יצחק פתח (משלי כא) רודף צדקה וחסד וגו’ כד דמך ר’ שמואל בר רב יצחק דהוה מרקד אתלת שבשין, נפקין רוחין ועלעולין ועקרון כל אילניא טבייא דארעא דישראל, למה כן דהוה לקיט מנהון שבשין ומהלך קדם כלה, והוו רבנן אמרין למה עביד כדין, למה הוא מבזה את אוריתא, אמר רבי זעירא שבקותיה דהוא ידע מה הוא עביד, כד דמך נפקו למיגמל ליה חסד ונחתה שבשבה דנור, ואיתעבידת כמו שבשבה דהדס ואפסיקת בין ערסא לציבורא אמרין חמון דהדין סבא דקאי ולעי דקמה ליה שבשתיה

Gen. Rabba 59:4

4. R. Samuel b. R. Isaac commenced: He that followeth after righteousness and mercy findeth life, prosperity, and honour (Prov. XXI, 21). (When R. Samuel b. R. Isaac died -the man who used to dance on three branches [before bridal couples]-there came forth winds and hurricanes and uprooted all the noble trees of Eretz Israel. Why so? Because he used to take branches from them and go before the bride. The Rabbis used to complain: Why does he act thus, bringing contempt upon the Torah? ‘But R. Ze’ira had answered them: Leave him alone, for he knows what he is doing, Hence when he died they went forth to pay their respects: a tongue of flame descended, assumed the shape of a myrtle branch, and interposed between his bier and the people. Said they: ‘ See how those branches now stand that old man in good stead.).

 

 

 

Posted in What's the Point of the Midrash.

Ep 174 What’s the Point of the Midrash? Vayeira 2016

This week I’m by Jonathan Greunhut to discuss Avraham’s arguments with God over justice and Sodom.

Gen Rabba 49:9
R. Levi said: Two men said the same thing, viz. Abraham and Job. Abraham: THAT BE FAR FROM THEE, TO DO AFTER THIS MANNER, TO SLAY THE RIGHTEOUS WITH THE WICKED. Job: It is all one-therefore I say: He destroyeth the innocent and the wicked (Job IX, 22). Yet Abraham was rewarded for it, while Job was punished for it! The reason is because Abraham said it in confirmation, while Job said it in cavil: It is all one! R. Hiyya b. Abba said: We have here a merging of answers. This Abraham said: THAT BE FAR FROM THEE, to which God replied: SO SHALL [THE WICKED] BE AS THE RIGHTEOUS! Thou desirest that judgment of the wicked should be suspended for the sake of the righteous; but are they righteous? Surely they are but counterfeit righteousl For R. Johanan said: Wherever zaddikim (righteous) occurs in connection with Sodom, it is spelled defectively. That corresponds with R. Johanan’s view, for R. Johanan said: And our elders (zekenenu) and all the inhabitants of our country spoke to us (Josh. IX, 11): it is spelled zekenenu, intimating that they were elders in wrongdoing, elders in wickedness…

 

R. Aha said: [Abraham pleaded:] ‘ Thou hast sworn not to bring a deluge upon the world. Wouldst Thou evade Thine oath! Not a deluge of water wilt Thou bring but a deluge of fire? Then Thou hast not acted according to Thine oath. R. Levi commented: SHALL NOT THE JUDGE OF ALL THE EARTH DO JUSTLY? If Thou desirest the world to endure, there can be no absolutely strict judgment, while if Thou desirest absolutely strict judgment, the world cannot endure, yet Thou wouldst hold the cord by both ends, desiring both the world and absolute judgment! Unless Thou foregoest a little, the world cannot endure. Said the Holy One, blessed be He, to Abraham: ’Thou hast loved righteousness (Ps. XLV, 8): thou hast loved to justify My creatures; and hated wickedness: thou hast refused to condemn them. Therefore God, thy God, hath anointed thee with the oil of gladness above thy fellows (ib.). From Noah to thee were ten generations, and out of all of them I remembered but thee alone.1

בראשית רבה פרשת וירא מט:ט

א”ר לוי שני בני אדם אמרו דבר אחד, אברהם ואיוב, אברהם חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע, איוב אמר (איוב ט) אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה, אברהם נטל עליה שכר, איוב נענש עליה, אברהם אמר בישולה, איוב אמר פגה, אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה, ר’ חייא בר אבא אמר עירבובי שאילות יש כאן, אברהם אמר חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע, והקב”ה אומר והיה כצדיק כרשע, יתלה לרשעים בשביל צדיקים, הלואי צדיקים דהא אינם אלא צדיקים ניבלי, דאמר רבי יוחנן כל צדיקים שנאמרו בסדום צדיקם כתיב, היא דעתיה דר’ יוחנן דא”ר יוחנן (יהושע ט) ויאמרו אלינו זקננו וכל יושבי ארצנו זקננו כתיב, זקני אשמה, היינו סבא דבהתא…

 

אמר ר’ אחא נשבעת שאין אתה מביא מבול לעולם מה את מערים על השבועה מבול של מים אין אתה מביא, מבול של אש את מביא אם כן לא יצאת ידי שבועה, אמר רבי לוי השופט כל הארץ לא יעשה משפט, אם עולם אתה מבקש אין דין, ואם דין אתה מבקש לית עולם, את תפיס חבלא בתרין ראשין, בעי עלמא ובעי דינא, אם לית את מוותר ציבחר, לית עלמא יכיל קאים, א”ל הקדוש ברוך הוא אברהם (תהלים מה) אהבת צדק ותשנא רשע, אהבת לצדק את בריותי ותשנא רשע, מאנת לחייבן, ע”כ משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך, מהו מחבריך מנח ועד אצלך י’ דורות ומכלם לא דברתי עם אחד מהם אלא עמך, ויאמר ה’ אל אברם לך לך.

 

Posted in What's the Point of the Midrash.

Ep 173 What’s the Point of the Midrash? Lech Lecha 2016

This week, Tikva Blaukopf Schein and I talk about families and breakups based on Gen Rabba 41:8

בראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה מא סימן ח
ח [יג, יד – טו] וה’ אמר אל אברם וגו’, ר’ יודה אומר כעס היה לאבינו אברהם בשעה שפירש לוט בן אחיו מעמו, אמר הקדוש ברוך הוא לכל הוא מדבק, וללוט אחיו אינו מדבק, רבי נחמיה אמר כעס היה לו להקב”ה בשעה שהיה מהלך לוט עם אברהם אבינו, אמר הקדוש ברוך הוא אני אמרתי לו לזרעך נתתי את הארץ הזאת, והוא מדביק את לוט בן אחיו כדי לירשו, א”כ ילך ויביא לו שני פרסתקין מן השוק, ויורישם את שלו, כמו שהוא רוצה בן אחיו, הה”ד (משלי כב) גרש לץ ויצא מדון, גרש לץ זה לוט, ויצא מדון, ויהי ריב בין רועי אברם וגו’, וישבות דין וקלון, ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה וגו’, (שם /משלי כ”ב/) אהב טהר לב וחן שפתיו רעהו מלך הקדוש ברוך הוא אוהב כל מי שהוא טהר לב, ומי שיש לו חן בשפתיו מלך הוא רעהו, זה אברהם שהיה תמים וטהר לבב ונעשה אוהבו של מקום, שנאמר זרע אברהם אוהבו, ולפי שהיה לו חן בשפתיו שנאמר (איוב מא) ודבר גבורות וחין ערכו, נעשה לו הקדוש ברוך הוא כריע, שמתוך אהבה שאהבו, אמר לו לזרעך נתתי את הארץ הזאת.

Genesis Rabba 41:8.
AND THE LORD SAID UNTO ABRAM, AFTER THAT LOT WAS SEPARATED FROM HIM (XIII, 14 f.). R. Judah said: There was anger [in heaven] against our father Abraham when his nephew Lot parted from him. He makes everyone cleave [to Me], said the Holy One, blessed be He, yet he does not cause his brother’s son to cleave [to Me]! ‘
R. Nehemiah said: There was anger [in heaven] against the Patriarch Abraham when Lot his brother’s son went with him. I promised him, Unto thy seed have I given this land (Gen. XV, 18), said God, yet he attaches Lot to himself; if so, let him go and procure two common soldiers from the market who would inherit from him as Avraham wanted his for his nephew! This explains the text: Cast out the scorner (Prov. XXII, 10), which alludes to Lot; And contention will go out (ib.), alluding to, And there was a strife between the herdmen of Abraham’s cattle, etc. Yea, strife and shame will cease (ib.), as it says, And Abram said to Lot: Let there be no strife. He that loveth pureness of heart, that hath grace in his lips, the king shall be his friend (ib 11): hence, AND THE LORD SAID UNTO ABRAM:… FOR ALL THE LAND WHICH THOU SEEST, TO THEE WILL I GIVE IT, etc.

Posted in What's the Point of the Midrash.

Ep 171 What’s the Point of the Midrash? Noach 2016

Rabbi Avraham Bronstein skypes in to talk about the relativity of righteousness with a discussion on Gen Rabba 30:9.

בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה ל ט
בדורותיו, רבי יהודה ורבי נחמיה,

רבי יהודה אמר בדורותיו היה צדיק, הא אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל לא היה צדיק, בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור,
משל לאחד שהיה לו מרתף אחד של יין, פתח חבית אחת ומצאה של חומץ, שניה כן, שלישית ומצאה קוסס, אמרין ליה קוסס הוא, אמר להון ואית הכא טב מינה א”ל לא, כך בדורותיו היה צדיק הא אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל לא היה צדיק,

רבי נחמיה אמר ומה אם בדורותיו היה צדיק, אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל על אחת כמה וכמה, משל לצלוחית של אפרסמון מוקפת צמיד פתיל, ומונחת בין הקברות, והיה ריחה נודף, ואלו היה חוץ לקברות עאכ”ו, משל לבתולה שהיתה שרויה בשוק של זונות ולא יצא עליה שם רע, אלו היתה בשוקן של כשרות על אחת כמה וכמה, כך ומה אם בדורותיו היה צדיק אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל על אחת כמה וכמה.

Gen Rabba 30:9
9. IN HIS GENERATIONS. R Judah and R. Nehemiah differed.
R. Judah said: Only in his generations was he a righteous man [by comparison]; had he flourished in the generation of Moses or Samuel, he would not have been called righteous: in the street of the totally blind, the one-eyed man is called clear-sighted, and the infant is called a scholar. It is as if a man who had a wine vault opened one barrel and found it vinegar; another and found it vinegar; the third, however, he found turning sour. It is turning, people said to him. ‘Is there any better here? he retorted. Similarly, IN HIS GENERATIONS he was a righteous man.

R. Nehemiah said: If he was righteous even in his generation, how much more so [had he lived] in the age of Moses. He might be compared to a tightly closed phial of perfume lying in a graveyard, which nevertheless gave forth a fragrant odor; how much more then if it were outside the graveyard!

Posted in What's the Point of the Midrash.

Ep 171 What’s the Point of the Midrash? Bereishit 2016

For the first installment of What’s the Point of the Midrash we be discussing the following two midrashim:

בראשית רבה פרשת בראשית פרשה א סימן י
רבי יונה בשם ר’ לוי אמר למה נברא העולם בב’ אלא מה ב’ זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו, כך אין לך רשות לומר מה למטה מה למעלה, מה לפנים מה לאחור, אלא מיום שנברא העולם ולהבא
בראשית רבה פרשת בראשית פרשה ח סימן ח
ח רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר בשעה שהיה משה כותב את התורה היה כותב מעשה כל יום ויום, כיון שהגיע לפסוק הזה שנאמר ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו אמר לפניו רבון העולם מה אתה נותן פתחון פה למינים, אתמהא, אמר לו כתוב והרוצה לטעות יטעה
Posted in What's the Point of the Midrash.

Ep 170 Introducing “What’s the Point of the Midrash?”

Since leaving the rabbinate my Torah productivity has taken a sharp decline. In an effort to at least try to get back to doing what I’ve missed, I’m starting what I hope to be a regular podcast series discussing a midrash, primarily from Midrash Rabba, relevant to the weekly Torah reading. These will be on the shorter side, think closer to 15 minutes than the 45 minutes or hour and a half text based shiurim I used to give.

For more details click the link below!

Posted in What's the Point of the Midrash.

Another Argument for Requiring Rabbis to Use the Halakhic Prenup

Right before Shabbat I shared a new resolution adopted by the Rabbinic Council of America (RCA) requiring member rabbis who officiate weddings to use a halakhic prenup, that is, a documennt designed to facilitate the giving of a get in a timely fashion in the event of a divorce. This announcement predictably evoked strong feelings (at least on my FB wall), mostly positive with some detractors.

The core idea of a halakhic prenup is not new, 1 but most are probably familiar with the halakhic prenup of the Beit Din of America (BDA) which was initially developed in 1994 and discussed on this site in greater detail in an earlier podcast and blog post.

Over the years I’ve had many conversations with people over the halakhic prenup, and I would like to share an argument made by a rabbinic colleague which I found so convincing as to remove any reservations I previously had regarding mandating the use of a halakhic prenup. 2
Continue reading

Notes:

  1. See Dr. Rachel Levmore’s article “Rabbinic Responses in Favor of Prenuptual Agreements” (PDF)
  2. The main reason why I’m sharing this now is because it’s an argument I do not think many rabbis consider; I know I certianly did not. It’s also a noteworthy example of someone getting me to change my typically obstinate self with a compelling argument.
Posted in Judaism.

Justice, Politics, and the Risks of Religious Rhetoric

For various personal and ideological reasons, I have avoiding signing on to rabbinic positions or statements for several years. I recently made an exception to join over 150 Jewish leaders in signing a petition supporting the Child Victims Act (CVA) which according to its summary, “Eliminates statute of limitations in criminal and civil actions and revives civil actions for certain sex offenses committed against a child less than eighteen years of age.”

Reasons in favor of supporting this bill should be obvious and others can do so more eloquently and persuasively than I can. What I would like to address today revolves around the subsequent discussions over the potentially negative unintended consequences of this legislation, they may provide useful insights regarding religious rhetoric for political activism.

Continue reading

Posted in Judaism. Tagged with , , , , , , .