Tag Archives: Pesach

The Eighteen Minute Matzah Myth

Compared to Judaism’s regular dietary laws, the rules for being Kosher for Passover are decidedly stricter. Not only is the punishment for consuming chametz the more severe karet (Ex. 12:15, 12:19), but the chametz is prohibited even in trace amounts (B. Pesachim 30a). Considering how strict the Jewish community is regarding keeping a kosher kitchen, it should not be surprising to find even more stringencies when it comes to the laws of Passover.

One problem we find with stringencies in Jewish Law is the tendency to confuse the additions with the actual to the point where being confronted with halakhic sources can be jarring to people who might not know any better. I wrote about one such example several years ago, and I recently came across another misconception common enough to be worthy of discussion.
Continue reading

Posted in Jewish Law / Halakha. Tagged with , , , , , .

Mainomides’ / Rambam’s Haggadah

As a public service for those with shorter attention spans, here is the text of Maimonides’ Haggadah, which you will notice is slightly abridged from our popular versions. Feel free to compare and extrapolate what does and does not appear in the differnet editions.

רמב”ם הלכות חמץ ומצה נוסח ההגדה

נוסח ההגדה שנהגו בה ישראל בזמן הגלות כך הוא: מתחיל על כוס שני ואומר בבהילו יצאנו ממצרים הא לחמא עניא דאכלו אבהתנא בארעא דמצרים כל דכפין ייתי וייכול כל דצריך לפסח ייתי ויפסח, שתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל, שתא הכא עבדי לשתא דאתיא בני חורי.
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת והלילה הזה שתי פעמים, שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה והלילה הזה כולו מצה, שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות והלילה הזה מרור, שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין בין מסובין והלילה הזה כולנו מסובין.
עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה’ אלהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים עדיין אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים, ואפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו זקנים כולנו יודעים את התורה מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים, וכל המאריך ביציאת מצרים הרי זה משובח.

מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה ורבי טרפון שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרין ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קרית שמע של שחרית.

אמר להם רבי אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא, שנאמר +דברים ט”ז+ למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך הימים, כל ימי חייך הלילות, וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה, כל ימי חייך להביא את ימות המשיח.

ברוך המקום שנתן תורה לישראל עמו, ברוך הוא, כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאל.

חכם מה הוא אומר: +דברים ו’+ מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה’ אלהינו אתכם, אף אתה אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.

רשע מה הוא אומר: +שמות י”ב+ מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו, ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר, אף אתה הקהה את שניו ואמור לו +שמות י”ג+ בעבור זה עשה ה’ לי בצאתי ממצרים, לי ולא לו, ואילו היה שם לא היה נגאל.

תם מה הוא אומר: +שמות י”ג+ מה זאת, ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו ה’ ממצרים מבית עבדים.

ושאינו יודע לשאל את פתח לו, שנאמר +שמות י”ג+ והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה’ לי בצאתי ממצרים, והגדת לבנך יכול מראש חדש, תלמוד לומר ביום ההוא, אי ביום ההוא יכול מבעוד יום, תלמוד לומר בעבור זה, לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך.

מתחלה עובדי ע”ז היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום ב”ה לעבודתו, שנאמר +יהושע כ”ד+ ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר ה’ אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים, ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים.

ברוך שומר הבטחתו לישראל עמו, ברוך הוא, שהקדוש ברוך הוא מחשב את הקץ לעשות כמו שאמר לאברהם אבינו בין הבתרים, שנאמר +בראשית ט”ו+ ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.

היא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו אלא בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו, שפרעה הרשע לא גזר אלא על הזכרים ולבן בקש לעקור את הכל, שנאמר +דברים כ”ו+ ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם, מלמד שלא ירד להשתקע אלא לגור שם שנאמר +בראשית מ”ז+ ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן.

במתי מעט, כמו שנאמר +דברים י’+ בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה ועתה שמך ה’ אלהיך ככוכבי השמים לרוב.
ויהי שם לגוי, מלמד שהיו ישראל מצויינין שם, גדול ועצום כמו שנאמר +שמות א’+ ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אותם.
ורב, כמו שנאמר +יחזקאל ט”ז+ רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה.
וירעו אותנו המצרים, כמו שנאמר +שמות א’+ הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ.
ויענונו, כמו שנאמר וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס.
ויתנו עלינו עבודה קשה, כמו שנאמר ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך.
ונצעק אל ה’ אלהי אבותינו, כמו שנאמר +שמות ב’+ ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה.
וישמע ה’ את קולנו, כמו שנאמר וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב.
וירא את עניינו, זו פרישות דרך ארץ, כמו שנאמר וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים.
ואת עמלינו, אלו הבנים, כמו שנאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון, ואת לחצינו, זה הדוחק כמו שנאמר +שמות ג’+ וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם.
ויוציאנו ה’ ממצרים, לא על ידי מלאך לא על ידי שרף ולא על ידי שליח אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו, שנאמר +שמות י”ב+ ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה’.
ביד חזקה, זה הדבר, כמו שנאמר +שמות ט’+ הנה יד ה’ הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד.
ובזרוע נטויה, זו החרב כמו שנאמר +דברי הימים א’ כ”א+ וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם.
ובמורא גדול, זו גלוי שכינה, כמו שנאמר +דברים ד’+ או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים ככל אשר עשה לכם ה’ אלהיכם במצרים לעיניך.
ובאותות, זה המטה, כמו שנאמר +שמות ד+ ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות.
ובמופתים, זה הדם, כמו שנאמר +יואל ג’+ ונתתי מופתים בשמים ובארץ, דם ואש ותמרות עשן.

דבר אחר, ביד חזקה שתים, ובזרוע נטויה שתים, ובמורא גדול שתים, ובאותות שתים, ובמופתים שתים, אלו עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים, ואלו הן: דם צפרדע כנים ערוב דבר שחין ברד ארבה חשך מכת בכורות, רבי יהודה היה נותן בהם סימן דצ”ך עד”ש באח”ב.

רבן גמליאל אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, פסח, מצה, ומרורים.
פסח שהיו אבותינו אוכלין בזמן שבית המקדש קיים על שם מה, על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים, שנאמר +שמות י”ב+ ואמרתם זבח פסח הוא לה’ אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו.
מצה זו שאנו אוכלין על שם מה, על שם שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם מיד, שנאמר +שמות י”ב+ ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם.
מרורים אלו שאנו אוכלים על שם מה, על שם שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים, שנאמר +שמות א’+ וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך.

ובכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שלא את אבותינו בלבד גאל אלא אף אותנו גאל, שנאמר +דברים ו’+ ואותנו הוציא משם למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו.

לפיכך אנו חייבים להודות להלל לשבח לפאר לרומם לגדל ולהדר ולנצח למי שעשה לנו ולאבותינו את כל הנסים האלו והוציאנו מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה ומיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ומאפלה לאור גדול, ונאמר לפניו הללויה.

הללויה הללו עבדי ה’ הללו את שם ה’, יהי שם ה’ מבורך וכו’ עד חלמיש למעינו מים. ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו ללילה הזה לאכול בו מצה ומרורים כן ה’ אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים שיגיע דמם על קיר מזבחך לרצון ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו, ברוך אתה ה’ גאל ישראל.

כסדר שמברכין וקוראים ההגדה בליל יום טוב ראשון של פסח כך מברכים וקוראים בליל השני של גליות, וכן חייבין בליל השני בארבעה כוסות ובשאר הדברים שנעשו בלילה הראשון. בריך רחמנא דסייען.

Posted in Jewish Law / Halakha, Jewish Thought, Theology, and Machshava, Judaism, Religion. Tagged with , , , , .

Yeshayahu Leibowitz on Passover

The following is from Yeshayahu Leibowitz’s commentary on the Torah reading Accepting the Yoke of Heaven, pages 65-67. Leibowitz uses the portion of Bo to illustrate fundamentally different approaches to the Passover holiday.
Continue reading

Posted in Jewish Thought, Theology, and Machshava. Tagged with , , .

Mechirat Chametz Fail

Say what you will, no one can argue “legal fiction” for this one:


Reposted from last year with better redaction on the image.

Posted in Jewish Law / Halakha, Shtick. Tagged with , .

Hard Core Pesach: Soft Core Matzah

Huge thanks to Jacob Sasson for sending me the link to SoftMaza.com. Strange as it might seem, the Sepharadic matzot are not the wholesome crispy goodness most of us are accustomed to. Instead, their matzot might resemble pizza dough’s malleability.1

Why the difference?

Jewish law defines two types of blessings for grain products: “Hamotzi” for actual bread and “Mezonot” for everything else. Berachot 41b-42a identifies a type of bread called “pat habah b’kisnin” and classifies this as mezonot, not hamotzi – unless one is kove’a seudah establishes a meal, in which case it would be hamotzi as well.

What is this “pat habah b’kisnin“? As always, it depends on whom you ask. Shulhan Aruch 168:7 provides two main definitions. One possibility is that this bread was made with additional flavorings or sweeteners such as honey, sugar, nuts, or fruit juices.2 Then there is the opinion of R. Hai Gaon that kisnin refers to bread that is dry and presumably hard.3 Shulhan Aruch rules that the definition follows both opinions.4
Following this ruling, the typical “matzah” we all know and love should really be mezonot since it’s dry and hard. R. Ovadia Yosef addresses this issue directly in Yehave Da’at 3:12 and as always, quotes just about every relevant source. He concludes that Sepharadim would tread matzah as mezonot during the year, Ashkenazim would say hamotzi, and both have sources on whom to rely.

At any rate, it does seem odd that the same food would have different classifications at different times of the year. Either matzah should be hamotzi or it should be mezonot! The solution of course, would be to have matzah which is in fact soft, and thus wouldn’t come under the category of pat habah b’kisnin.

Another support for the soft matzah is in the haggadah itself. At the Seder we remember Hillel’s korech sandwich; he would eat the korban pesach (passover sacrifice), the marror (bitter herb) together with the matzah. As my father points out each year at the Seder, the word “Korech” means to “fold.” In order for Hillel to have been able to fold his matzah, it couldn’t have been the hard wafers we see today, but most probably was the soft matzah of the Sepharadim.

I have no idea how the soft matzah gets made, but they do have pictures of the baking process. You can also conveniently order your soft matzot and even get pre-checked rice!


1. No, pizza dough is NOT matzah. Calm down – it’s only an analogy.
2. Though not mentioned by the Shulhan Aruch here, eggs would also be included in this category. This is why many Jews are strict on having “water hallah” for Shabbat as opposed to the more common hallot which are made with eggs.
3. Note that the Star-K follows a stricter interpretation of this criteria, stating that the hardness must be “predicated on the intention of the producer when the product is baked or manufactured.”
4. Rambam (Hilkhot Berakhot 3:9) additionally requires that have the appearance or shape of bread.

Posted in Jewish Law / Halakha. Tagged with , .