Ep 177 What’s the Point of the Midrash – Vayeitzei 2016

This week I talk to Dr. Miryam Brand about what’s in a name. Check out Dr. Brand’s work at her site UnderstandingSin.com and her own podcast Understanding Sin on iTunes.

Midrash Genesis Rabbah  68:9

9. AND HE LIGHTED (WAYYIFGA’) UPON THE PLACE (XXVIII, 11). R. Huna said in R. Ammi’s name: Why do we give a changed name to the Holy One, blessed be He, and call him ‘the Place’?6 Because He is the Place of the world.1 R. Jose b. Halafta said: We do not know whether God is the place of His world or whether His world is His place, but from the verse, Behold, there is a place with Me (Ex. XXXIII, 21), it follows that the Lord is the place of His world, but His world is not His place. R. Isaac said: It is written, The eternal God is a dwelling place (Deut. XXXIII, 27): now we do not know whether the Holy One, blessed be He, is the dwelling-place of His world or whether His world is His dwelling-place.2 But from the text, Lord, Thou hast been our dwelling-place (Ps. XC, 1), it follows that the Lord is the dwelling-place of His world but His world is not His dwelling-place. R. Abba b. Judan said: He is like a warrior riding a horse, his robes flowing over on both sides; the horse is subsidiary to the rider, but the rider is not subsidiary to the horse. Thus it says, That Thou dost ride upon Thy horses, upon Thy chariots of victory (Hab. III, 8).

 

בראשית רבה (וילנא) פרשת ויצא פרשה סח

ט ויפגע במקום, ר”ה בשם ר’ אמי אמר מפני מה מכנין שמו של הקדוש ברוך הוא וקוראין אותו מקום שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו, מן מה דכתיב (שמות לג) הנה מקום אתי, הוי הקדוש ברוך הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו, א”ר יצחק כתיב (דברים לג) מעונה אלהי קדם אין אנו יודעים אם הקדוש ברוך הוא מעונו של עולמו ואם עולמו מעונו מן מה דכתיב (תהלים צ) ה’ מעון אתה, הוי הקדוש ברוך הוא מעונו של עולמו ואין עולמו מעונו, א”ר אבא בר יודן לגבור שהוא רוכב על הסוס וכליו משופעים אילך ואילך הסוס טפילה לרוכב ואין הרוכב טפילה לסוס שנאמר (חבקוק ג) כי תרכב על סוסך

Gen Rabba 71:3

AND LEAH CONCEIVED, AND BORE A SON, etc. (XXIX, 32). R. Jose b. Hanina said: Names [of people] fall into four categories: (i) Some have fair names while their deeds are foul; (ii) others have ugly names while their deeds are fair; (iii) some have ugly names and their deeds are foul; and (iv) others have fair names and their deeds are fair. (i) Some have fair names while their deeds are foul: e.g. Esau, whose name denotes, he does  (‘oseh) [the will of God], yet actually he did not; Ishmael, whose name implies, he obeys [God-shomea’ el], yet he did not obey. (ii) Others have ugly names while their deeds were fair, viz. the children of the Exile, The children of Bakbuk, the children of Hakupha, the children of Harhur (Ezra, II, 51),2 yet they were privileged to go up and rebuild the Temple. (iii) Some had ugly names and their deeds were foul, viz. the Spies: Sethur, intimating a man of destruction  (sethurin); Gaddi, indicating wormwood  (gaddin) and death.3 Others had fair names and their deeds were fair, viz. the tribal ancestors: Reuben denoted: See  (r’eu), a son  (ben) outstanding among all sons; Simeon: He hearkens  (shomea’) to the voice of his Father in heaven. R. Jose b. Hanina said: The names of the tribes are not meant to stir up [the recollection of their shortcomings] but to cover them up.

 

בראשית רבה (וילנא) פרשת ויצא פרשה עא

ג [כט, לב] ותהר לאה ותלד בן, א”ר יוסי בר חנינא ארבע מדות נאמרו בשמות, יש ששמותם נאים ומעשיהם נאים, יש ששמותם כעורים ומעשיהם כעורים, יש ששמותיהן כעורים ומעשיהם נאים, ויש ששמותן נאים ומעשיהם כעורים, שמותיהן נאים ומעשיהם כעורים עשו שמו עשו ואינו עושה, ישמעאל שמו שומע ואינו שומע, שמותן כעורים ומעשיהם נאים, אלו בני הגולה (עזרא ב) בני בקבוק בני חקופא בני חרחור וזכו ועלו ובנו בית המקדש, שמותיהן כעורים ומעשיהן כעורים, אלו המרגלים סתור בן סתורים גדי גרדים ומרדין, א”ר יוסי בר חנינא שמותיהן נאים ומעשיהן נאים אלו השבטים ראובן ראו בן בין הבנים, שמעון שומע בקול אביו שבשמים, א”ר יוסי בר חנינא אין שמותם של שבטים עכור להם אלא חפות להם.

 

Posted in What's the Point of the Midrash.